הבדיקה הראשונה שחובה לבצע לילד היא אחרי הלידה, לפני השחרור מבית החולים. הבדיקה נקראת: בדיקת רפלקס אדום, והיא נעשית ע"י רופא ילדים, במטרה לשלול מחלות כגון קטרקט, גידול ברשתית, ושאר מחלות מולדות.

מעבר לכך מומלץ לבצע בדיקת עיניים עם הרחבת אישונים ע"י רופא עיניים ילדים בגיל 6-8 חודשים, הרופא בודק ח"ר המתאימה לגיל, הימצאות פזילה, התפתחות עין עצלה, וכן בדיקת הרשתית ועצב הראיה. יש לחזור על הבדיקה בגיל שלוש וחצי, ולפני כיתה א'.

עין עצלה, המכונה אמבליופית, הינה עין התקינה פיזית, אבל אינה מגיעה לחדות ראיה מספקת גם עם תיקון אופטי מקסימלי, זאת לאור העובדה שיש ליקוי במרכז הראייה במוח, עקב הפרעה בגירוי הראייתי, המגיע לאתה עין. ההפרעה יכולה לנבוע כתוצאה מהבדל בתשבורת בין שתי העיניים, פזילה או חוסר גירוי בגלל הפרעה כגון קטרקט.

לרוב מדובר בעין אחת, אך יש גם מקרים בהם שתי העיניים אמבליופיות.

הזמן האידיאלי לטיפול בעין עצלה הוא בגילאים הקטנים, עד גיל 8. בתקופה זו המוח עדיין פלסטי, מתפתח, ולכן הכי קל ללמד את המוח לקבל ולעבד גירויים מהעין העצלה. כיום יש גישות המראות כי ישנה אפשרות לטפל ע"י נוירוויז'ן גם בגילאים מאוחרים יותר, אך יותר קשה להביא לשיפור משמעותי בחדות הראיה. יש חשיבות לאיתור מוקדם של הגורם האמבליוגני, להצלחת הטיפול.

במקרה המתואר, ישנן שתי אפשרויות, האחת, כי אכן מדובר בפזילה. השניה, כי מדובר בפזילה מדומה (אפיקנטוס), במקרים רבים נראה כי העיניים של התינוקות נוטות כלפי פנים, זאת לאור העובדה שגשר האף של התינוק רחב וכפלי העור בזוית העין בחלק שקרוב לאף מכסים חלק מגלגל העין ויוצרים אשליה של פזילה כלפי פנים.  בכל מקרה, יש לפנות לרופא עיניים ילדים, לבדיקה מקיפה וקביעה אם אכן מדובר בפזילה, ואם כן מהו הטיפול המומלץ.

מחקרים מראים כי סגירה של 6 שעות ויותר, לא הראתה שיפור משמעותי, לעומת סגירה של 3 שעות ביום, מה גם שסגירת העין אינה קלה לילד, לכן כדאי להישמע להוראות הרופא, ולהמשיך לסגור את העין הטובה למשך 3 שעות ביום.

במידה והילדה מסרבת בתוקף לסגור את העין הטובה, ניתן להשתמש בטיפות אטרופין, שמטפטפים פעם ביום או ביומיים, לעין הטובה, הטיפות גורמות לטשטוש הראיה בעין ע "י שיתוק זמני של גוף העטרה והרחבה של האישון. טשטוש הראיה בעין הטובה יגרום לילדה להשתמש בעין העצלה ובכך ההשפעה דומה להשפעת הסגירה. בניגוד לסגירה של מספר שעות ביום, הטשטוש כאן של העין הטובה הוא למשך כל היום. בנוסף, תהיה העדפה של הילד לשימוש בעין העצלה רק אם חדות הראיה שלה תהיה יותר טובה מהעין עם האטרופין, במידה והאמבליופיה מאוד עמוקה, שיטה זו תהיה פחות יעילה. מומלץ לפנות לרופא העיניים ילדים לייעוץ. חשוב לשטוף ידיים היטב לאחר השימוש בטיפות, כדי שהטיפות לא יגיעו לעיניים של ההורה.

במקרה המתואר, אין הכרח שתתפתח עין עצלה, חשוב מאוד להקפיד שהילד ירכיב את המשקפיים עם המרשם המתאים שנתן הרופא. יש לבצע מעקב על חדות הראיה של הילד, חודש לאחר מתן המשקפיים, ובהמשך כל 3 חודשים. במידה ותתקבל חדות ראיה זהה בין שתי העיניים ע"י התיקון האופטי לא תתפתח עין עצלה. אם יתפתח הבדל בחדות הראיה בין העיניים, הרופא ימליץ על טיפול מתאים כגון סגירת העין הטובה.

. ילדים לרוב לא מתלוננים על כך שאינם רואים טוב, מה גם שבחלק מהמקרים הילד מצליח להתגבר על לקות הראיה ולכן הוא לא חש ירידה בחדות הראיה, אך זה גורם לו למאמץ שעלול לגרום לפזילה ו/או לעי עצלה. לכן, מומלץ לקחת את הילד לבדיקת עיניים אצל רופא עיניים ילדים בגיל חצי שנה, בגיל שלוש ולפני כיתה א'. בנוסף, יש לשים לב לכל מיני סימנים שיכולים להעיד על בעייה ראייתית כגון פזילה, התקרבות לחפצים, שיפשוף או גרד בעיניים, מצמוץ רב, הטיית ראש לכיוון מסויים.

במקרה המתואר נראה כי מדובר בפזילה אינטרמיטנטית מסוג אקסוטרופיה. בדרך כלל מדובר בפזילה לא גדולה הבאה לידיי ביטוי כאשר הילד עייף, חולה, בוהה, בדרך כלל מתבטאת יותר במבט לרחוק. יש נטייה לעצום את העין בשמש כדי להמנע מסנוור. העובדה שהפזילה אינה קבועה לכל היום הינה יתרון מכיוון שבזמן שהעיניים מכוונות יחד יש מקום להתפתחות ראייה דו עינית. יש לטפל בפזילה למניעת עין עצלה. לרוב הטיפול יכלול מתן משקפיים במידת הצורך, כיסוי העין הטובה, תרגילי עיניים לעבודה דו עינית. במקרים מסויימים הרופא ימליץ על טיפול ניתוחי ליישור העיניים. כמובן שלצורך אבחנה והמלצה על טיפול מתאים יש לפנות לרופא עיניים ילדים.

בבדיקת מיקוד ראייה בודקים את התפקוד הדו עיני של הילד, כיצד העיניים משתפות פעולה ביניהן בכיווני מבט שונים. תפקוד זה חשוב לפעולות רבות ביניהן קריאה, העתקה מהלוח, כתיבה במחברת. ילד עם קושי במיקוד הראייה, יתקשה לשמור על ריכוז במהלך השיעור, ומכאן עלול להרים ידיים, להסתגר בתוך עצמו או לחילופין להפריע בשיעור.

המאפיינים לקושי כזה הינם קריאה לא רצופה, איטית, דילוג על שורות, קושי במעבר בין הלוח למחברת, כפילות ראייה, עצימת עין, הטיית ראש, עייפות וכאבי עיניים לאחר עבודה ממושכת מקרוב.האבחנה נעשית ע"י אורטופטיסט, הטיפול בנוי מסדרה של מפגשים בהם עובדים על חיזוק העבודה הדו עינית ושרירי העיניים, ע"י תרגילי עיניים, עבודה עם מכשור מיוחד, תוכנת מחשב יעודית, ועבודה עם הילד בבית.

פעמים רבות ילדים עם בעיית מיקוד ראייה מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז, ולעיתים מדובר גם על שילוב שתי התופעות יחד. לכן, חשוב להתחיל את תהליך האבחון בבדיקת מיקוד ראייה.